טקסטים מאת יובל

שׁוּבִי אֵלַיִךְ. שׁוּבִי. שְׁבִי בֵּין כְּתָלַיִיךְ. רַק שְׁבִי. בּוֹא יָבוֹא- אוֹר. בּוֹא תָּבוֹא- גְּאוּלָּה. רַק שׁוּבִי אֵלַיִךְ וּשְׁבִי, אֲהוּבָה. אֵין זֶהוּ שֶׁבִי לִשְׁכּוֹן בְּתוֹכֵךְ. גַּם לֹא עֲנִישָׁה. הַבִּיטִי מָה יָפֶה עוֹרְךְ, עֵת שַׁבְתְּ לְתוֹכֵךְ, וְלִיבֵּךְ הֵשִׁיבֵךְ פְּעִימָה. סְמוּקַת לְחָיַיִם כָּנְסִי בִּשְׁעָרַיִךְ, נָקִי אֶת אָבָק הַדְּרָכִים. אַל תֵּבוֹשִׁי. אַל תְּפַחֲדִי. חַבְּקִי אֶת קֵץ הַנְּדוּדִים. תִּפְרְמִי בְּרַכּוּת

אַל לָךְ לְוַתֵּר. בַּאֲמִירָה זְקוּפָה נוֹכַחַת עָלַיִךְ לְהִוָּתֵר. אֵל מָלֵא רַחֲמִים, שׁוֹקֵט מוּל כֹּחוֹתַיִךְ. עֵדֵי הָאֱלֹהִים. אַתְּ וְשָׁמַיִךְ. כָּאן לְהָאִיר בְּעֵינַיִךְ נְשָׁמוֹת שְׁבוּרוֹת אוֹבְדוֹת צִוּוּ בֵּין כְּתָלַיִךְ שְ- אַל לָנוּ לְוַתֵּר. בַּאֲמִירָה זְקוּפָה נוֹכַחַת, עָלֵינוּ לְהִוָּתֵר. לְעַצְמֵנוּ, וְלָנוּ, וְלַהֵן. לִנְשָׁמוֹת הַתֹּהוּ שֶׁטָּעוּ בַּדֶּרֶךְ. נְשָׁמוֹת תּוֹעוֹת שֶׁתָּהוּ עַל דֶּרֶךְ. וּלְאֵלּוּ שֶׁלֹּא יָדְעוּ חַיִּים. אַל לָנוּ לְוַתֵּר

אַתְּ כֵּןכֵּן אַתְּ שֶׁחַצַּבְתְּ בְּנַפְשִׁי יְסוֹד שֶׁאָסַפְתְּ אֶת רְסִיסֵי נַפְשִׁי לִיקַּטְתְּ אוֹתָם בֶּעָמָל בְּחֶמְלָה עַד שֶׁבָּנִית מֵהֶם לֵב פּוֹעֵם שֶׁהַיּוֹם הוּא בֵּיתִי אַתְּ כֵּןכֵּן אַתְּ שֶׁעִיוֶּורֶת לַתַּעֲצוּמוֹת שֶׁבָּךְ לַיְּכוֹלֶת שֶׁלָּךְ לִבְרוֹא עַצְמֵךְ מֵעָפָר מֵאֵפֶר שׁוּב וְשׁוּב וְשׁוּב אַתְּ כֵּןכֵּן אַתְּ שֶׁרָקַמְתְּ בָּךְ חֶבְלֵי לֵידָה שְׁזוּרֵי חַיִּים שֶׁבְּעֵת בְּרִיאָתֵךְ הִכְנַסְת בְּרֵאוֹתַי נְשִׁימָה. אַתְּ. כֵּןכֵּן! אַתְּ! גְּשִׁי

  שטפי ליבך ברוך בואי במערומייך ומן הפחד בלבטוח ולדרוך על קרקע זרה פרשי כנפייך גלי לי סודות נפשך חשפי עוד רז כמוס ספרי אודות מסעות כוחך בין שברי עולם הפוך ועת יגלידו אשמות עבר ועת תביני את שגופך רוצה לומר אני אמתין על קו התפר בין חייך לקיצך אפתח שער לעולם שעוד לא ידעה