Error: Contact form not found.
לא רציתי את שאהבה נפשי,פחדתי.
ידעתי שנפשי קצת עדינה
ותכנע היא לכל
אהבה
אהבה זרה לה ונעימה
ואפילו קצת ,
הכרחית.
ואפשר לעשות איתה כל מה שנפש פגועה מבינה על אהבה
ועדין ידעתי שיום אחד אדע
אהבה מהי
אולי אחבר לי
נוסחה משלי
כזו שילמדו בכיתות
במקום את לוח הכפל
ארגיש אותה שייכת לי
מוכרת כזו מפעם
כשהייתי עוד מונחת בבטן אימי
לבד,
חוזרת וממלמלת לעצמי
לא אירא רע
כי אני עמדי
קודם
אהבה כזו שאפשרה לי לבעוט
בהבנה שזהו רק הרצון שלי לגלות
להיוולד
אהבה כזו
שתחייך אלי מאושרת כשאבכה את הבכי הראשון שלי
שאין בו שום נגע או אכזבה
ואפילו
לא אקבל מיד חיבוק
ועדין,
עדין אדע שהיא מחכה לי שם
כשאסיים לבכות
ולא אהיה חייבת אותה בכלל
כי זהו בכי
של בחירה בחיים
ולא בכי
של צפייה
וילבישו אותי זרים לראשונה בבגדי מלכות
לכבודי
ויריעו לי
על שבחרתי בעצמי כראויה
לאהבה
ומאז כל חיי אשתדל לזכור
שכאב מוליד כעס
וכעס מוליד אומץ
אומץ מוליד
בחירה
ובחירה מולידה אהבה עצמית
ורק אז להיוולד
בשניים.