לבדה

הילדה בת השש ננטשה לבדה

הורחקה בכאילו ממילים פוצעות דם

ואולי שאפילו אין לה צלם אדם-

היא בתו של אנוש מסוכן!

היא אפילו אוהבת אותו! (-זו אשמה)

ושומרת את זיכרונותיו לעצמה,

ופורצת בבכי כשקורא הוא בשמה

ממרחק שלעולם לא יקטן.

הילדה בת השש ממשיכה לבדה.

לא לימדו אותה כלום. את הכל היא למדה.

החיים לא וויתרו לה, הם קדו קידה

והפצירו להמשיך וללכת.

אבל היא כבר ידעה.

כן, כבר אז היא ידעה;

העולם לא מקום טוב לחיות בו. ירדה,

אל האין ממנו נולדה,

מותירה רק עקבות על שלכת.