[contact-form-7 404 "Not Found"]

ללא כותרת

נכתב ע״י

היא מקווה שהקן יחזיק מעמד בגשם כי גם הענף שהקן מונח עליו עם שלושת גוזליה לא נראה הכי יציב.
היא מפחדת מהרוח שתעיף את הקן.
היא מפחדת גם מהחתולים שיטפסו על העץ ובכלל מכל חיות היער היא פחדה…
היא הרגישה שזה לא ממש בטוח.
לא הקן ולא העץ
אבל הכי הרבה היא פחדה מהעורב, אותה ציפור זממנית הייתה חגה מעליה כל הזמן!!
לא מרפה!!
כל הזמן בודקת רגע של חוסר שימת לב שלה,
בודקת היכן היא לרגע לא שמה לב שהיא יכולה לאבד אותם.
העורב כל הזמן חשש שיקדימו אותו,
שיצליחו לקחת לה את שלושת הגוזלים והוא לא יכול לבדוק יותר.
להמשיך לחוג מעליה לאבד שליטה עליה ועל שלושת גוזליה.
והיא כל הזמן שמרה.
השתדלה לעמוד על המשמר. גוננה עליהם בכנפיה.
האכילה אותם מפיה.
בוקר וערב ויום רודף יום והיא עייפה.
עייפה מלהשגיח, עוצמת לרגע עיניים, מנקרת אפילו קצת נרדמת..
והוא קולט אותה, הרי הוא חג מעליה הרבה שנים העורב האפס הזה, בחושים הכל כך חדים שלו הוא קולט שהיא נרדמת, הוא צולל מטה, ישירות לקן,
מרים את שלושתם במקור החדה שלו, מסדר להם מקום נוח לכאורה, הוא משאיר אותה עם קן ריק ועם שאר חיות היער.

ADD A COMMENT