[contact-form-7 404 "Not Found"]

טקסטים מהלב

לבדה

מילים: לנה לה פז

הילדה בת השש ננטשה לבדה

הורחקה בכאילו ממילים פוצעות דם

ואולי שאפילו אין לה צלם אדם-

היא בתו של אנוש מסוכן!

היא אפילו אוהבת אותו! (-זו אשמה)

ושומרת את זיכרונותיו לעצמה,

ופורצת בבכי כשקורא הוא בשמה

ממרחק שלעולם לא יקטן.

הילדה בת השש ממשיכה לבדה.

לא לימדו אותה כלום. את הכל היא למדה.

החיים לא וויתרו לה, הם קדו קידה

והפצירו להמשיך וללכת.

אבל היא כבר ידעה.

כן, כבר אז היא ידעה;

העולם לא מקום טוב לחיות בו. ירדה,

אל האין ממנו נולדה,

מותירה רק עקבות על שלכת.

אדם בודד

מילים: לנה לה פז

מה לאדם בודד ולירח

שניהם מתבודדים מהבדידות עצמה

רק הירח שט והאדם בורח

ותר את מקומו על פני האדמה.

מה לאדם בודד ולשמיים

הוא רק מביט בהם ובליבו אשמה

והדמעות שלו נושרות מהעיניים

ומשאירות בו ריקנות וצליל דממה.

מה לאדם בודד ולשלכת

מלבד ששניהם ינשרו בבוא הזמן

לבלוב עלים עוד ישמע אך נשמה דועכת

כבר לעולם לא תתעורר, לא תישמע.

מה לאדם בודד ולחיים האלה

הוא לא רוצה אותם אך גורלו נחרץ

נושא הוא את עולו בלי לצפות לפלא

ממתין למוות בדפיקות לב מאולץ.

מנסה להנשים

מילים: לנה לה פז

מנסה להנשים את שאין בו כבר רוח

ומודעת היטב, זה מזמן כבר לא "זה".

כי ידעה גם חוה אך נגסה בתפוח,

זאת פשוט הבדידות מכאיבה בחזה.

זאת בדידות ותו לא שפוצעת בי חרב

שדוחפת אותי אל מבעד לתהום

ועובר לו עוד יום, ומגיע עוד ערב

ואני כהוזה מתוך איזה חלום-

מנסה להנשים את שאין בו כבר נפש

מנסה להחיות את שנקבר בעפר

-זה כאב הבדידות מכרסם בי בחרש

לא נותן להרפות משרידי העבר.

בריחה

מילים: לנה לה פז

לכי, תלכי מכאן ילדה

את שוב ניראית כה אבודה,

שוב מנסה למצוא בגדים

בתוך ארון מלא שלדים.

לכי, תלכי מכאן מהר

את לא תוכלי להתמסר,

עדיין יש לך זמן לברוח,

עדיין יש לך את הכח.

לכי, תלכי מכאן, עכשיו!

לפני תום קיץ ובא סתיו.

לפני שהסיוט נגמר,

אם יגמר, זה מאוחר.

תלכי, תרוצי, תברחי,

כל עוד את יכולה,

ת-ל-כ-י-!

האהבה שלה חיכיתי

מילים: לנה לה פז

היא עוד תבוא האבה שלה חיכיתי

תפרוש כנפיה מעליי ואת חומה.

היא תסתכל על מה הרסתי ובניתי

היא תעזור לי לתקן, תתן עוצמה.

היא עוד תפציע בחיי כמו הקרניים

של שמש בוקר מחממת, מאירה,

והתכול והלבן שבשמיים

לעד יופיעו בחיי כתפאורה.

היא עוד תבוא כלא קרואה תקיש בדלת

תביט בנואשות שבי ותאמצה,

היא עוד תבוא ותיכנס כלא שואלת

כי אני לא רק מוכנה, אני רוצה!

היא עוד תבוא האהבה שלה חיכיתי

היא לא תשאיר אותי בחושך יתומה

והיא תראה לי כל שבי עוד לא ראיתי

היא עוד תיגע, לא רק כצל של נחמה.

הבלדה על פרפר הלילה

מילים: לנה לה פז

החיים עברו ללילה

והתעטפו באפילה

ואם כדאי או לא כדאי לה

החליטה היא, ילדה גדולה.

אבל המועקה, העצב,

האשליות, החרדה

אינם עוזבים, גואים כקצף

כשהיא נשארת לבדה.

וגם אם די ולא כדאי לה

גם חייה הם השאול

היא כבר עמוק בתוך הלילה

ומי יטרח אותה לגאול?

החיים עברו ללילה

והתעטפו בחשיכה,

אך עוד לא די זה עוד לא די לה

אף כי מחושך היא בוכה.

אף כי קבוע בכל לילה

תוסיף המועקה לגדול

היא כבר כל כך עמוק בלילה

שהדמעות הן רק מכשול.

וגם אם די ולא כדאי לה

גם חייה הם השאול

היא כבר עמוק בתוך הלילה

ומי יטרח אותה לגאול?

אני נגה

מילים: נגה אושרת

אני נגה ובגיל 18 למדתי מה זה רוע אמיתי
אני נגה וניסיתי להתאבד חמש פעמים, באחת הפעמים שכבתי בטיפול נמרץ מורדמת ומונשמת
אני נגה ויש לי מנגנוני הגנה דפוקים, כשרע לי אני רוצה להתאבד, כבר 15 שנים
אני נגה ואני מאמינה שהמוות שלי בידי ולא בידי הגורל
אני נגה ובשלוש שנים האחרונות לקחתי כל כדור אפשרי ואפילו הפסיכיאטרים מתפלאים איך שום דבר לא משפיע עלי
אני נגה והנשמה שלי מחולקת לשתיים, החלק החי והחלק המת ואין לי שליטה מתי מי יחליט לצוץ
אני נגה ואני חיה בעבר, מרגישה אותו כאילו הוא נושף בעורפי
אני נגה ועברתי אינספור מטפלים ואשפוזים וחייתי חיי סוד עם טראומה שפועמת בתוכי
אני נגה ולפני חודשיים הסוד נפתח
אני נגה ורגשות העבר רודפים אותי כל יום אבל אני לא מסוגלת לתת שם לרגש
אני נגה ואני מתמודדת עם פלאשבקים שמציפים אותי
אני נגה והיום אני רוצה לחיות אבל מי יודע מה יהיה מחר.

ללא כותרת

מילים: איב לוזי

בבקשה תקראו עד הסוף … 🙌🙏☝
עד כה ובשנים האחרונות יכולתי לראות את עצמי כמסחטת תצומת לב ,חום ואהבה בצורה הכי מוכרת ונמוכה שיכולה להיות !!!
העדיפות שלי להכיל את החלל הריקנות והכאב שאחרי . ובלבד החמש שניות של הריגוש הלהט הזה המילים הטובות האלו ההעצמה הזו כך חשבתי לעצמי ..
אז כל הסיבות בעולם לא מצדיקות את העובדה שחום אהבה פירגון ניתן לקבל רק במקום הכי אינטימי …!!!
אז נתתי ונתתי מעצמי המון לא התחייבתי התמכרתי לתחושת הריגוש הסיפוק הריגעי הזה … תקופות יותר תקופות פחות..
להרגיש שם אהובה
להרגיש שם מחוברת
לגעת שם בעוצמה של המילים החזקות האלה
אלה שמרימות אותך מפרגנות ומעצימות אותך כביכול (הכל שקר)…!!!
רק שמה הרגשתי יפה
רק שמה הרגשתי שווה
רק שמה הרגשתי פורחת
רק שמה הרגשתי בלתי מנוצחת
ואפילו לא קיבלתי שום דבר בתמורה…!!!
היום אני מבינה שאהבה זה דבר חופשי
אהבה זה לא חפץ
אהבה זה דבר חופשי שניתן לחוות יום יום דקה דקה שעה בשעה..!!
אהבה עצמית
אהבה אוניברסלית..
אהבה כזו שלא מחכה לאישורים
אהבה בשבילי זה החיים עצמם
אהבה בשבילי זו אני בעצמי
אהבה בשבילי לא תלויה בדבר…!!!
גברים יקרים אתם צ'ארמרים נסיכים חתיכים אמיתיים יפים ואמיצים מלאי ח ועוצמתיים..
רק בחינוך פחות ולא לא בגלל שההורים לא עשו עבודה טובה …
רק ובגלל העובדה הרווחת בכל מה שקשור לבנות …
אני לא יכולה לומר לכם איך מתייחסים לבנות ואני לא יכולה לחנך אף אחד ..!!!
לשאר הבנות ולעצמי אני אומרת כמה חשוב לשמור על עצמנו , על הגוף שלנו , על הנשמה שלנו, על ההרגשות שלנו , על העוצמה הנשית שלנו.!!
ולדעת שאין מה לעשות גברים ונשים לא בנויים אותו דבר לא פיזית לא מנטלית גם לא ריגשית ..
אז אם אני בחורה שנותנת.. גברים יגיעו אלי ולא בגלל שאני יותר שווה או יותר יפה או יןתר כל דבר ..
רק בגלל שאני יותר נותנת ואחרות לא נותנות זה הכל..!!!
אז באיזה צד אתן רוצות להיות ?!?!?
בצד של הנותנות (אני לא אומרת זונה כי היא לפחות מקבלת תשלום)..!!
או שאתן רוצות להיות בצד של אלה ששומרות על עצמן ?!?!
אני החלטתי שאני כבר לא "ערה" פשוט התעוררתי נקודה . ☝🙏👌
לי יש ילדים ואני מחנכת אותם לדרך הזו ומין הראוי שאתן דוגמא תרתיי..(מה איתכן)?!
לי חשוב לשתף ולא בלבד שזה יזיז לעוד נשמה טובה אחת ואם יותר מה טוב 🌟🌟🌟
אז תודה רבה לחג הכי אהוב עלי "מימונה" ששם קיבלתי הארה מעצימה זו..
מאחלת לכולם חיים מוארים מלאי אהבה חום נתינה ולא רק דרך המיטה

ללא כותרת

מילים: מורן שיין

היא מקווה שהקן יחזיק מעמד בגשם כי גם הענף שהקן מונח עליו עם שלושת גוזליה לא נראה הכי יציב.
היא מפחדת מהרוח שתעיף את הקן.
היא מפחדת גם מהחתולים שיטפסו על העץ ובכלל מכל חיות היער היא פחדה…
היא הרגישה שזה לא ממש בטוח.
לא הקן ולא העץ
אבל הכי הרבה היא פחדה מהעורב, אותה ציפור זממנית הייתה חגה מעליה כל הזמן!!
לא מרפה!!
כל הזמן בודקת רגע של חוסר שימת לב שלה,
בודקת היכן היא לרגע לא שמה לב שהיא יכולה לאבד אותם.
העורב כל הזמן חשש שיקדימו אותו,
שיצליחו לקחת לה את שלושת הגוזלים והוא לא יכול לבדוק יותר.
להמשיך לחוג מעליה לאבד שליטה עליה ועל שלושת גוזליה.
והיא כל הזמן שמרה.
השתדלה לעמוד על המשמר. גוננה עליהם בכנפיה.
האכילה אותם מפיה.
בוקר וערב ויום רודף יום והיא עייפה.
עייפה מלהשגיח, עוצמת לרגע עיניים, מנקרת אפילו קצת נרדמת..
והוא קולט אותה, הרי הוא חג מעליה הרבה שנים העורב האפס הזה, בחושים הכל כך חדים שלו הוא קולט שהיא נרדמת, הוא צולל מטה, ישירות לקן,
מרים את שלושתם במקור החדה שלו, מסדר להם מקום נוח לכאורה, הוא משאיר אותה עם קן ריק ועם שאר חיות היער.